ACT ב-CBT: טכניקות, גמישות פסיכולוגית ומודל ההקספלקס

ACT: הגל השלישי ב-CBT

תרפיית קבלה ומחויבות: תיאוריה, פרקטיקה וגמישות פסיכולוגית

מרצה: גיא ארבל

האבולוציה: שלושת הגלים ב-CBT

הגל הראשון: ביהביוריסטי

התמקדות בשינוי התנהגות ישיר, התניות קלאסיות ואופרנטיות (חשיפות).

הגל השני: קוגניטיבי

התמקדות בשינוי תוכן המחשבה, הפרכה לוגית, זיהוי עיוותי חשיבה.

הגל השלישי: קונטקסטואלי (ACT)

התמקדות ביחס למחשבה (ולא בתוכן). קבלה, מיינדפולנס וערכים אישיים.

ACT מול CBT מסורתי: שינוי תפיסה

• הפחתת סימפטומים כמטרה • האם המחשבה נכונה? • שליטה ושינוי הרגש • "להרגיש טוב" (Feel Good)

• גמישות פסיכולוגית כמטרה • האם המחשבה יעילה? • נכונות לחוות את הרגש • "להרגיש טוב" (Feel Well / Fully)

תשתית תיאורטית: RFT ושפה

תיאוריית המסגרות היחסיות (RFT):

היכולת האנושית לקשר בין אירועים שרירותיים היא מקור הסבל. אנחנו מגיבים למילים כאילו הן הדבר האמיתי (למשל: המילה "לימון" מעוררת רוק).

קונטקסטואליזם פונקציונלי:

אנחנו לא שואלים "האם זה נכון?" אלא "כיצד זה מתפקד?". מהי הפונקציה של ההתנהגות בהקשר הספציפי?

המודל: הקספלקס (The Hexaflex)

גמישות פסיכולוגית

1. קשר עם הרגע הזה (Present Moment) 2. הפרדה קוגניטיבית (Defusion) 3. קבלה (Acceptance) 4. העצמי כהקשר (Self as Context) 5. ערכים (Values) 6. פעולה מחויבת (Committed Action)

פתיחות: הפרדה וקבלה

הפרדה קוגניטיבית (Defusion)

לראות את המחשבות למה שהן - מילים ותמונות, לא אמת מוחלטת. "יש לי מחשבה ש..." במקום "אני..."

קבלה (Acceptance)

נכונות פעילה לאפשר לרגשות ולתחושות להיות נוכחים, מבלי לנסות לשלוט בהם או להימנע מהם, למען קידום ערכים.

מודעות: הווה והעצמי כהקשר

מגע עם הרגע הזה

חיבור גמיש לעולם הפנימי והחיצוני המתרחש עכשיו. יציאה מ"טייס אוטומטי".

העצמי כהקשר (Self as Context)

"העצמי הצופה". המקום הבטוח ממנו צופים בחוויה מבלי להזדהות איתה לחלוטין. אני השמיים, המחשבות הן העננים.

מעורבות: ערכים ופעולה

ערכים (Values)

כיווני חיים נבחרים, שאינם ניתנים ל"סיום" (כמו "לנסוע מערבה"). מה באמת חשוב ללבך?

פעולה מחויבת (Committed Action)

נקיטת צעדים מעשיים בשירות הערכים, גם בנוכחות מכשולים, פחד או כאב.

וינייטה קלינית: חרדה ומאבק

המטופל: מנסה בכול כוחו להפסיק את החרדה לפני שיוכל לצאת לדייטים.

התערבות ACT: מטאפורת "משיכת החבל". ככל שאתה מושך חזק יותר נגד המפלצת (החרדה), אתה תקוע במקום.

השינוי: עזיבת החבל. החרדה עדיין שם (בצד השני), אבל הידיים חופשיות לחבק או לעשות דברים אחרים.

וינייטה קלינית: דיכאון ותקיעות

• הפיוז'ן: "אני פגום", "אין טעם". • הטכניקה: Defusion - "תודה לך, מיינד, על הסיפור הזה". ולידציה לכאב, אך יצירת מרחק. • חיבור לערכים: מה היית עושה היום אם לא היית מחכה ש"יתחשק לך"? • פעולה: הליכה קצרה בחוץ (פעולה מחויבת) יחד עם תחושת הכבדות.

סיכום ומסר לדרך

הכאב הוא בלתי נמנע, הסבל הוא אופציונלי.

ACT לא נועדה לגרום למטופלים להרגיש יותר טוב, אלא להרגיש טוב יותר את החיים עצמם. היא מאפשרת לנו לצאת מהראש ולהיכנס לחיים.

תודה רבה | גיא ארבל