עלילת דמשק 1840: סיפור של גבורה, סולידריות והצלה

עלילת דמשק (1840)

פרשה היסטורית טראומטית בתולדות יהודי המזרח

מקור: פרופ' משה מעוז

ההיעלמות המסתורית

בשנת 1840, נזיר נוצרי (הכומר תומאסו) ומשרתו נעלמו לפתע בדמשק. השלטונות האשימו מיד את היהודים ברצח למטרות שימוש בדמם (עלילת דם). אירוע זה היה ראשון מסוגו במדינה מוסלמית.

מקור: פרופ' משה מעוז, 'דמשק עיר עתיקת יומין'

האסון: מעצרים ועינויים

• מנהיגי הקהילה נעצרו ועונו קשות. • הדרישה ההזויה: להודות ברצח לצרכים פולחניים. • עינויים פיזיים ונפשיים אכזריים בניסיון לשבור את רוחם.

מקור: פרופ' ריבלין, עלילת דמשק

הגיבור: הרב יעקב ענתבי

הדמות המרכזית בפרשה. הרב עמד בגבורה מול עינויים בלתי נתפסים ולא נשבר. הוא נכלא בצינוק צר למשך יותר מחצי שנה, אך סירב בתוקף להודות בהאשמות השווא.

מקור: פרופ' יוסף יואל ריבלין

העולם היהודי מתעורר

הידיעה עוררה גל סולידריות בין יהודים בכל העולם. מנהיגים מאירופה יצאו למאבק דיפלומטי להצלת אחיהם בדמשק.

סר משה מונטיפיורי (בריטניה) | אדולף כרמייה (צרפת)

מקור: ספר הלימוד

המאבק הדיפלומטי

המשלחת דרשה ממוחמד עלי (שליט מצרים ששלט אז בסוריה) לשחרר את העצורים. בפעילות מקיפה, הם הצליחו לשכנע את המעצמות בחפותם של היהודים ולהזים את ההאשמות.

מקור: פרופ' משה מעוז / ספר הלימוד

הניצחון והשחרור

המאמצים נשאו פרי. בפקודת הסולטאן, היהודים זוכו מאשמה ושוחררו מהכלא. האמת יצאה לאור והעלילה הופרכה רשמית.

מקור: אגרתו של הרב יעקב ענתבי

האגרת: עדות מצמררת

לאחר השחרור, הרב ענתבי כתב אגרת למונטיפיורי שהפכה למסמך היסטורי. ״עדות היסטורית מזעזעת על הפרשה... תיאור השתלשלות האירועים הקשים...״

האגרת שימשה גם כמסמך תודה על ההצלה וגם כתיעוד נצחי של הטראומה.

העלייה לירושלים

הרב ענתבי עלה לירושלים וזכה לקבלת פנים של גיבור. חכמי העיר, ובראשם הראשון לציון, שיבחו את עמידתו האיתנה.

מקור: פרופ' ריבלין

סוף דבר: הכתם שלא נמחק

למרות הזיכוי המוחלט, השנאה נותרה חרוטה באבן. על מצבת קברו של הנזיר תומאסו בדמשק נכתב עד היום: ״כאן טמון תומאס... שנרצח על ידי יהודים ביום 5 לפברואר 1840״.

מקור: פרופ' משה מעוז