מלחמת ששת הימים: מהלכים, החלטות ותוצאות היסטוריות

מלחמת ששת הימים (1967)

שישה ימים ששינו את המזרח התיכון: מהלכים צבאיים, פוליטיקה עולמית ותוצאות היסטוריות

תקופת ההמתנה: העולם עוצר נשימה

מאי 1967: נשיא מצרים, גמאל עבד אל-נאצר, דורש את פינוי כוחות האו''ם (UNEF) ומזרים כוחות שריון וחי''ר מסיביים אל תוך חצי האי סיני המפורז, בצעד שנתפס כהכנה לפלישה.

סגירת מצרי טיראן: נאצר מכריז על חסימת נתיב השיט לאילת, עורק החיים המסחרי של ישראל למזרח ומקור הנפט מפרס. ישראל רואה בכך הכרזת מלחמה (Casus Belli) וחנק כלכלי.

'תקופת ההמתנה': שלושה שבועות של חרדה ציבורית עמוקה. בעוד הדיפלומטיה נכשלת, העורף הישראלי התכונן לגרוע מכל - חפירת שוחות בגנים ציבוריים, הכנת בתי קברות המוניים, ותחושת בדידות מול עולם ששותק.

ההנהגה וההחלטה הגורלית

בעוד מדינות ערב (מצרים, ירדן, סוריה) מתאחדות תחת פיקוד צבאי משותף, ההנהגה הישראלית מתלבטת.

• לוי אשכול (ראש הממשלה): היסוס, חיפוש פתרון דיפלומטי והקמת 'ממשלת ליכוד לאומי'. • משה דיין (שר הביטחון): מינוי ברגע האחרון כדי להרגיע את הציבור ולדחוף לפעולה. • יצחק רבין (הרמטכ"ל): התמוטטות רגעית מול הלחץ, אך הובלת הצבא למוכנות שיא.

מבצע מוקד (5 ביוני, 07:45): ההכרעה האווירית

בשעה 07:45, בדיוק כשהטייסים המצרים היו בארוחת הבוקר, פתח חיל האוויר הישראלי במבצע 'מוקד'. בטיסה נמוכה במיוחד ותחת דממת אלחוט מוחלטת לחמיקה מרדאר, תקפו כמעט כל מטוסי הקרב של ישראל את שדות התעופה במצרים בו-זמנית. התוצאה הייתה הרסנית: בתוך שלוש השעות הראשונות הושמדו מעל 300 מטוסים מצרים על הקרקע, וישראל השיגה עליונות אווירית מוחלטת. עד הצהריים נוטרלו גם חילות האוויר של סוריה וירדן, מהלך שהכריע למעשה את המלחמה עוד בראשיתה ואפשר לכוחות היבשה לנוע בחופשיות.

חזית הדרום: השריון שועט בסיני

• הפקודה 'סדין אדום' ניתנת ב-08:15. • שלוש אוגדות (טל, יפה, שרון) פורצות לסיני בתנועות איגוף ופריצה מהירות. • קרבות שריון-בשריון מאסיביים. • הצבא המצרי קורס ונסוג בחוסר סדר לעבר התעלה עד ה-8 ביוני.

המערכה על ירושלים

למרות מסרים מישראל לירדן להימנע ממלחמה, המלך חוסיין מצטרף למערכה ומפגיז את ירושלים המערבית. בתגובה, צה"ל מכתר את העיר.

ב-7 ביוני, חטיבת הצנחנים בפיקוד מוטה גור פורצת לעיר העתיקה דרך שער האריות. קריאתו בקשר 'הר הבית בידינו' הופכת לסמל הניצחון. במקביל, כוחות כובשים את יהודה ושומרון.

הקרב על רמת הגולן (9-10 ביוני)

לאחר ימי הפגזות סוריות על קיבוצי הצפון, ולאחר הכרעה בחזיתות האחרות, דיין מורה לעלות לרמת הגולן.

האתגר: כוחות צה"ל נאלצים לטפס בשטח תלול מול בונקרים סוריים מבוצרים היטב. הקרבות בתל פאחר וקלע גובים מחיר דמים כבד, אך הלחימה מסתיימת בכיבוש הרמה והסרת האיום על הכנרת.

אבדות ודיפלומטיה: המחיר וההשלכות

בזמן שהקרבות השתוללו, המעצמות (ארה"ב וברה"מ) ניהלו משברים ב'קו החם' למניעת מלחמת עולם. בנובמבר 1967 התקבלה החלטת האו"ם 242, הקוראת לנסיגה תמורת שלום - בסיס לכל המו"מ העתידי.

המפה החדשה: מקווי שביתת נשק לגבולות חדשים

• שטח המדינה גדל פי 3 (תוספת של סיני, עזה, יו"ש, הגולן). • ירושלים אוחדה תחת ריבונות ישראלית. • תעלה סואץ נסגרה לשיט למשך 8 שנים. • שליטה על אוכלוסייה פלסטינית גדולה (כמיליון איש) ביהודה, שומרון ועזה.

סיכום: בין אופוריה למציאות מורכבת

מלחמת ששת הימים נחשבת לאחד הניצחונות הצבאיים הדרמטיים בהיסטוריה של המאה ה-20. בתוך שישה ימים בלבד שילשה ישראל את שטחה והביסה שלושה צבאות ערביים במקביל. הניצחון הסיר את 'טבעת החנק' ואת איום ההשמדה המיידי שאפיין את 'תקופת ההמתנה', והחליף אותם בגל של אופוריה לאומית, שגשוג כלכלי מהיר, ותחושת ביטחון ועליונות צבאית ששינתה את מעמדה של ישראל בעולם.

עם זאת, המלחמה שרטטה מחדש את המפה הגיאופוליטית ויצרה דילמות מורכבות שמלוות את ישראל עד היום: השליטה על אוכלוסייה פלסטינית גדולה ביהודה, שומרון ועזה, מעמדה של ירושלים המאוחדת, ועתיד רמת הגולן. הניצחון המהיר והמוחלט הוביל גם לשאננות מסוכנת ('הקונספציה') בקרב ההנהגה המדינית והצבאית, עיוורון שמנע זיהוי של התעצמות האויב וגבה מחיר כבד במלחמת יום הכיפורים שפרצה שש שנים מאוחר יותר.